אזרחות

היום לפני חמש שנים עברנו לאוסטרליה.

היום. לפני. חמש. שנים. עברנו. לאוסטרליה.

האמת שהנקודה המשמעותית הייתה לפני שנה, כשיכולנו להגיש בקשה לאזרחות, ואחר כך גם להוציא דרכון אוסטרלי. התהליך הוא מאוד פשוט לבעלי ויזת תושבות, אם רק יש קצת סבלנות. כל מה שצריך זה:

  1. למלא ולשלוח טופס 1300t. צריך כל מיני תעודות ומסמכים מלווים וחתימה של justice of the peace או משהו, אבל לבוגרי תהליך ויזת התושבות זה בקטנה.
  2. לעשות בחינת אזרחות. בניגוד למה שהרבה אזרחים אוסטרלים חושבים, אין שאלות בבחינה על אליפות הרוגבי האחרונה, מה זה crack a tinnie או budgy smuggler, או מה עושים אם נתקלים ב-redback. במקום זה שואלים על דברים כמו איזה צבעים יש על הדגל האבוריג'יני, כמה טריטוריות ומדינות יש באוסטרליה, הפרח הלאומי, עקרונות הממשל האוסטרלי, ועוד דברים שהאוסטרלי הממוצע כנראה אף פעם לא שמע עליהם. לא צריך להילחץ, המבחן לא מאתגר בהרבה מהתיאוריה לרשיון נהיגה.
  3. לחכות חצי שנה. אולי יותר או פחות, תלוי איפה גרים ומה העומס.
  4. לבוא לטקס. אולי מלכת אנגליה גם תהיה שם.

    IMG_0105

    מלכת אנגליה בטקס האזרחות

  5. זהו, אזרחות. אופציונלית אפשר לחגוג עם למינגטון בעבודה.

  6. להוריד טופס בקשת דרכון מהאינטרנט.
  7. למלא את הטופס ולגשת לדואר.
  8. לגשת לדואר שוב כי לא-קבעת-תור/בדיוק-עמוס-בסניף/הסניף-ריק-אבל-נגמרת-המשמרת-ולפקיד-לא בא-טוב-עכשיו-כל-הניירת-הזאת.
  9. לגשת לדואר שוב כי לא מילאת את הטופס עם העט בצבע הנכון.
  10. לגשת לדואר שוב כי הילדה קצת מחייכת בתמונת דרכון ואי אפשר חיוך בדרכון, זה מעצבן את החבר'ה בקנברה.
  11. לגשת לדואר שוב כי החתימה מהאחורה של התמונה יצאה מהקווים או משהו.
  12. לגשת לדואר שוב כי שקרכלשהו.
  13. לגשת לדואר שוב כי הפקיד רוצה על פרינציפ.
  14. לשלם לדואר אגרת פספורט על תשומת הלב הקפדנית והשירות המפנק.
  15. לחכות כמה שבועות.
  16. יש דרכון! עם קנגרו קופצים!

טקס האזרחות שונה ממקום למקום. בחלק מהפרברים זה סרט נע של המוני מתאזרחים. בפרבר שלנו החליטו לשמור על צביון אינטימי יותר, עם בערך ארבעים אנשים (אולי בגלל זה היינו צריכים לחכות חודשים) – ראש המועצה וכרוז העיר הגיעו בחליפות הטקס שלהם, נאומים נאומים וגם נציגות המשטרה והתזמורת השכונתית הגיעו לתת פיץ' לאזרחים הטריים להצטרף לפעילויות הקהילתיות.

כרוז העיר. כן, עדיין יש תפקיד כזה. יש להם גם אליפויות לאומיות.

קיבלנו את האזרחות בזמן גם בשביל להשתתף בבחירות האחרונות שהתקיימו לפני שבועיים. האמת שהבחירות קצת נפלו עלינו בהפתעה – שמעתי על זה שיש בחירות בדרך, אבל הקמפיין היה די קצר (במונחים ישראלים. במונחים אוסטרליים זה היה אחד הקמפיינים הארוכים ביותר – כמעט חודשיים). כשהתחלנו לקבל בדואר תכתובות רשמיות לקראת ההצבעה גילינו שאנחנו לא יודעים אפילו למי אנחנו אמורים להצביע. כן, יש את שתי המפלגות הגדולות (לייבור והליברלים) ועוד כמה מפלגות קטנות יותר, אבל ההצבעה היא למועמד מקומי. בחלק מהפרברים ההצבעה המסורתית נוטה בצורה כל-כך ברורה לכיוון של מפלגה אחת או אחרת, שהמתמודדים אפילו לא טורחים יותר מדי לפרסם את עצמם כי חבל על הכסף, וגם ככה רוב האוסטרלים לא מתעניינים במיוחד. נקלענו במקרה לאסיפת בחירות שאחת מהמפלגות הגדולות ארגנה בספרייה המקומית. המועמד לפרלמנט ומועמדת לסנאט הגיעו לשעתיים לדבר על המצע שלהם (לא תאמינו! יש למפלגות מצע!!!), והפעילים הבודדים שהגיעו היו נחמדים והרחיבו את מעגל הכסאות האינטימי כדי שגם אנחנו נוכל להצטרף, עד שהטיימר של הילדים נגמר.

גליונות ההצבעה יכולים להיות קצת מורכבים (כן. גליונות. ב-NSW התמודדו 40+ מפלגות לסנאט, לכל אחת מהן רשימת מועמדים שאפשר לדרג פרטנית). למרבה המזל המפלגות מספקות רשימת המלצות עם פירוט בדיוק איזה דירוג לתת לאיזה מפלגה, כדי למקסם את הסיכויים שלהם בהתאם לכל הסכמי העברת הקולות שלהם. תמיד אפשר לסטות מההצעות האלה, אבל כדאי לעשות מחקר מקדים: למשל מפלגה כמו Health Australia נשמעת כמו משהו חיובי ואופציית הצבעה סולידית, אלא אם חופרים קצת ורואים שזאת מפלגת אנטי-חיסונים.עוד דברים שגיליתי בבחירות האחרונות: לאחד המועמדים של מפלגת המדע קוראים מיאו-לודו דיסקו גאמא מיאו-מיאו (לא נבחר. חבל). יש באוסטרליה מועצות שנקראות Batman ו-Mayo. באופן כללי, האתר של ה-ABC היה אחד המקורות הכי שימושיים בשביל ללמוד על הבחירות, כמו ההבדלים בין מצעי המפלגות, וגם מצפן הבחירות, שמראה איזו מפלגה הכי תואמת את הדעות שלכם.

בגלל נסיעה מתוכננת היינו צריכים להצביע בבחירות המוקדמות. הבאנו את כל הניירת בשביל האליבי, אבל זה היה מיותר. "אתה רשאי להצביע בבחירות מוקדמות?," שאלו אותי. "כן." "הצבעת כבר בבחירות האלה?" "לא." הנה הטפסים לך להצביע. לא צריך גם תעודה מזהה. הפרדה בין מצביעים? מחיצות? לא ממש. אם אי-פעם ש"ס תשקול הגירה לאוסטרליה, מובטחת להם הצלחה מסחררת בבחירות.

IMG_0473

קלפי

פורסם בקטגוריה אקטואליה, כללי | עם התגים , , | 2 תגובות

כריסמס, שוב

זה הכריסמס הרביעי שלנו בסידני, ואין כמו לראות את התמונות של הילדים בכריסמס הראשון והשני שלנו כאן בשביל להמחיש – ואו, אנחנו פה כבר לא מעט זמן. את מבחן האזרחות עברנו לפני כמה חודשים, ואנחנו עדיין באיזשהו מקום ברשימת ההמתנה הארוכה לטקס האזרחות המיוחל.

אין כמו תקופת חנוכה/כריסמס בשביל לעמת משפחה ישראלית עם שאלות זהות. יש כאלה שדבקים בזהות היהודית ומתנערים מכל סממן של כריסמס – אתגר לא קל כשסממני הכריסמס נמצאים בכל מקום בתקופה הזאת. אחרים מתנערים מכל סממן יהודי וחוגגים את הכריסמס עד הסוף. אנחנו עדיין מגששים את הדרך שלנו באיזשהו מקום באמצע – להכיר לילדים את חגי ישראל ואת הזהות היהודית, אבל להיות חלק גם מהחגים ה"אוסטרלים". אנחנו רואים שככל שהילדים גדלים, זה יכול להיות קצת מבלבל בשבילם – שיר תהתה אם זה שהיא יהודיה אומר שאסור לה לחגוג חגים אוסטרליים – מבחינתנו זאת הזדמנות להסביר שאין פה "או זה או זה" – אחד הדברים הנהדרים באוסטרליה זה שהיא לא כופה או מחייבת זהויות קשיחות – וכל אחד מביא איתו שילוב אחר של זהויות שיכולות להתקיים אחת עם השנייה. אפשר להדליק נרות חנוכה, ואחר-כך לצאת לסיבוב ולראות את הטירוף של אורות הכריסמס:

20151219_20272620151219_20330020151219_20545620151219_20554220151219_210128

כמו הרבה דברים אחרים, לאוסטרלים יש הדרך שלהם לחגוג כריסמס, והם לא לוקחים שום דבר ביותר מדי רצינות. וכשסנטה קלאוס בא לבקר באמצע ניפרס, הוא לא מגיע על מזחלת, אלא על גלשן.

20151220_095422

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , | 3 תגובות

איך עושה שועל?

אני כנראה חי במערה, אבל רק עכשיו ראיתי את זה. בגלל הילדים.

רקע: שני קומיקאים נורבגיים עשו קליפ בתור פרומו לתכנית הטלוויזיה שלהם. מפה לשם זה נהיה ויראלי. ב-2013.

זה השיר הכי טפשי אי פעם, אבל במקום למלא טפסי בקשת אזרחות אוסטרלית אני תקוע על לעשות לזה ריפליי שוב ושוב כי זה כל כך טפשי שזה גאוני.

פורסם בקטגוריה תרבות | עם התגים | 2 תגובות

שמורת Nurragingy

עוד מעט ארבע שנים בסידני. כבר הספקנו לחרוש לא מעט שמורות ופארקים באזור, אבל סידני עדיין לא מפסיקה להפתיע. היום היינו במקום שלא שמענו עליו אף-פעם והוא רק חצי שעה נסיעה מהבית שלנו, אבל מרגיש כמו לסוע לארץ אחרת.

Nurragingy reserve נמצאת באזור בלקטאון. יש שם מתקני משחקים לילדים, ברביקיו, קיוסק קטן (איטי משהו) ולפעמים גם חתונות. מקום נהדר לילדים לסיבוב בסקוטר או אופניים. וגם הגנים הסיניים המדהימים, שנראים יפים במיוחד בעונה הזאת של השנה, עם צבעי השלכת. מומלץ בחום.

IMG_4524 IMG_4526 IMG_4533 IMG_4541 IMG_4546 IMG_4551 IMG_4564 IMG_4572 IMG_4579 IMG_4581

פורסם בקטגוריה טיולים | עם התגים , , | תגובה אחת

ספיל

תקציר הפרקים הקודמים: עד הבחירות האחרונות מפלגת הלייבור היתה בשלטון. גילארד וראד רבים. ראש האופוזיציה טוני אבוט חובט בהם ללא רחמים מהאופוזיציה. גילארד וראד רבים שוב, גילארד עפה, ראד עולה. הלייבור מפסיד את הבחירות. טוני ראש ממשלה. מי שצריך תזכורת מי זה טוני, הנה.

מאז שעלה לשלטון, טוני נקט בהרבה צעדים לא פופולריים, כולל תקציב המדינה שנתפס כמאוד לא הוגן, עם קיצוצים ברשות השידור, פגיעה קשה בתשתיות מדע וחינוך ציבוריות (אבל לא בחינוך קתולי או בבתי-ספר פרטיים), קיצוצים בקצבאות לנכים ופנסיונרים ובדמי אבטלה (אבל לא בהטבות מס על רווחי הון) ועוד. אחת הדוגמאות האחרונות לשיקול הדעת הבעייתי שלו הייתה ביום אוסטרליה האחרון (לפני שבועיים), כשהעניק תואר אבירות אוסטרלי לנסיך פיליפ. זה עיצבן המון אוסטרלים כי: (1) הנסיך פיליפ הוא לא אוסטרלי. (2) הנסיך פיליפ לא עשה יותר מדי בשביל אוסטרליה. (3) בכלל הנסיך פיליפ לא פופולרי במיוחד, לאור כל מיני התבטאויות הזויות שלו בעבר. (3) הנסיך פיליפ גם ככה בטח ידחוף את תעודת האביר שלו בבוידעם בין תעודת הדוכס שלו לבין גליון הציונים שלו מכיתה א'. (4) אנחנו במאה ה-21, מאיפה באת בכלל עם הסיפור הזה של אבירים וגבירות בכלל? (5) אה, הוא בעלה של מלכת אנגליה? האוסטרלים לא מעריכים חנופה למלוכה הבריטית. (6) אם טוני היה מתייעץ עם מישהו, אולי היו מסבים את תשומת לבו ל-(1)-(5), אבל הוא אפילו לא טרח ליידע אף אחד ועשה את זה על דעת עצמו. הפתעה!

זמן קצר אחרי זה, הליברלים ספגו מפלה סוחפת בבחירות ב-Queensland, והפסידו את השלטון בסטייט (התפטרות הפרמייר התקבלה רשמית היום). הרבה זוקפים את זה לחובת המדיניות של טוני אבוט. בעקבות זה, חברי פרלמנט שהרגישו שהכסא שלהם בסכנה, התחילו להפעיל בשבוע האחרון לחץ לחילופי הנהגה במפלגה, ומפה לשם הוכרז על Leadership Spill, דומה לזה שהתחולל במפלגת הלייבור רק לפני שנתיים.

ג'וליה גילארד אולי תאמר שיש פה צדק פואטי…

ההתמודדות הייתה אמורה להתקיים היום, אבל טוני החליט להקדים אותה ביום, בשביל לא לתת יותר מדי זמן להתגבשות של הסכמים פנימיים, וההצבעה התקיימה אתמול בבוקר. אף אחד לא הציע את עצמו רשמית כאלטרנטיבה לאבוט (המועמדים המובילים הם מלקולם טורנבול, כרגע שר התקשורת, וג'ולי בישופ, כרגע שרת החוץ והסגנית של אבוט), אבל התקיימה הצבעה חשאית על המנהיגות של אבוט, ובינתיים הוא עבר, עם 39 קולות נגדו ו-61 בעדו (מתוכם 34 קולות מובטחים לכאורה, של "הספסל הקידמי" – חברי הסיעה שמכהנים בממשלה). למרות שזה קונה לו זמן, הרבה רואים בזה את ההתחלה של הסוף שלו. מי יודע מה יקרה עוד ששה שבועות, בבחירות של NSW, או אם אבוט יחליט לחלק לעוד מישהו תואר אבירות. בינתיים הוא מבטיח שיהיה טוני חדש וידידותי למשתמש.

טוני יושב לבד בחושך

אחרי הספיל: טוני יושב לבד בחושך. מקור: SMH (תמונה: אלכס הלינגאוזן)


ומה עם האופוזיציה בינתיים? האמת שאני לא יודע. יש להם החלטה קשה אם לחבוט באבוט עד שהוא יפול (למצב את עצמם כאופוזיציה לוחמת), או לתת לו שקט בתקווה שיתחרה מולם בבחירות הבאות (מה שיתן להם את הסיכויים הכי טובים להישגים בבחירות). ראש האופוזיציה כרגע הוא ביל שורטן. וגם עליו אני לא יודע שום דבר. אבל תראו, תראו:


בוז'י

שורטן


buji2

בוז'י

שורטן

שורטן


בוז'י

בוז'י

שורטן

שורטן


שורטן

בוז'י

בוז'י


סתם, החלפתי אותם באחרון. אבל – זה אני, או שיש פה איזה דמיון ביניהם? אני בטוח שמסתתרת פה איזו אמת קיומית עמוקה.

פורסם בקטגוריה אקטואליה | עם התגים , , , , | 2 תגובות

ניפרס

אם יוצא לכם להגיע לחוף אוסטרלי ביום ראשון בחודשי הקיץ, יש לכם סיכוי לא רע לראות חבורות של ילדים בכובעי ים וראשיס זרחניים מתרוצצים כמו משוגעים על החוף ובמים. אלה הניפרס, "הדור הצעיר" של מצילי הים האוסטרלים. גם לילדים שלא חולמים להיות מצילי ים, הניפרס זה מקום מצויין לקבל בטחון במים, וללמוד להסתדר בחופים. או סתם לעשות משהו כיף בראשון בבוקר.

IMG_3902

השנה הצטרפנו גם אנחנו לפעילות. את רוב הניפרס תמצאו בחופים "אמיתיים" עם גלים אימתניים, אבל החלטנו להתחיל עם משהו קצת רגוע יותר, והצטרפנו לניפרס ב-Greenwich Baths, חוף קטן ושקט (המים שקטים. החוף לא. יש פה מלא ילדים צורחים) בנמל של סידני, בין סירות ועל רקע קו הרקיע של העיר.

IMG_3891

במשך חצי שעה, הילדים עוברים כל חמש דקות מתחנה לתחנה, רצים למים והחוצה, מתחרים במשיכת חבל, שטים על גלשנים ועוד. במשך שאר השבוע, הם שואלים מתי הניפרס הבא.
IMG_3940

בפעם הראשונה חששתי שהם לא יתלהבו מלהיכנס למים הקרים, אבל אני לא בטוח שהם שמו לב בכלל. את הפעילות של הניפרס (כמו הפעילות של מצילי הים) עושים בכל מזג אוויר, לאורך שמונה שבועות. בינתיים יצאו לנו ימים טובים יחסית, מקווה שימשיך ככה.
IMG_3968

לפחות בגרינויץ', ההורים לא לוקחים חלק בפעילות, ויכולים לשבת בצד ולשתות קפה או משהו. ממה שהבנתי, בפעילויות ניפרס בחופים אחרים הורים יכולים לקחת חלק פעיל יותר, ולמצוא את עצמם מתרסקים על גלים במי אוקיינוס קפואים. אולי בשנה הבא נרגיש מאותגרים יותר. IMG_20150201_093513

את השיעור אפשר לקנח ב-Sausage roll או bacon and egg roll, כמיטב המסורת.

IMG_20150201_095145

בגרינויץ' הפעילות של הניפרס היא בשני מחזורים כל קיץ, והקבוצות מלאות. למי שרוצה לתפוס מקום, כדאי לעקוב אחרי מועדי הרישום ולהירשם כמה שיותר מוקדם. שווה לנסות, הילדים מתים על זה.

פורסם בקטגוריה תרבות | עם התגים , , | 3 תגובות

אז כמה מהגרים בעצם עוזבים את ישראל?

טוב, הבנתי. יקר בישראל, יש מחאה, ומתווכי דירות בגרמניה (?) רוצים שכולם יהגרו לברלין.

בין הכתבות, ראיתי אחת בדה-מרקר על שיעורי ההגירה מישראל. הטענה: שיעור ההגירה מישראל ב-2012 הנמוך מאז קום המדינה. בגלל שפעם התעניינתי בזה ולא מצאתי יותר מדי, קיוויתי שסוף סוף בכתבה הזאת למישהו יש תשובה. התאכזבתי.

קודם כל, הכתבה מתבססת בעיקר על הודעה לעיתונות מהלמ"ס, מאוגוסט 2014. ההודעה מתייחסת לשיעורי ההגירה בישראל ב-2012. למה 2012 ולא 2013 או משהו מעודכן יותר? כי קשה לדעת מתי מישהו שיצא מישראל יצא למטרת הגירה או סתם נסע לטייל. הלמ"ס התפשרו על קריטריון כללי שיכול להיות אינדיקטור טוב להגירה: ישראלים שיצאו מישראל ולא חזרו במשך שנה. ואם מסתכלים טוב, רואים שבעצם המילה הגירה לא מוזכרת הרבה בהודעה לעיתונות, ובעיקר מדברים על ישראלים שיצאו לחו"ל ליותר משנה או ישראלים שחזרו אחרי שהייה ממושכת לחו"ל. הקריטריון הזה הוא קצת בעייתי – מצד אחד הוא לא סופר מהגרים שמבקרים הרבה בישראל, ומצד שני הוא סופר רילוקיישנים – אנשים שיצאו לחו"ל לתקופה ממושכת, אבל בעצם אין להם תושבות קבע באף מדינה אחרת והם מתכננים לחזור, או סטודנטים שיצאו ללמוד ומתכוונים לחזור. עוד בעייה עם הקריטריון הזה זה שצריך לחכות לפחות שנה בשביל לראות אם אנשים שיצאו מישראל בשנה מסויימת יחזרו או לא. בגלל זה ב-2014 אנחנו רואים רק נתונים על 2012. אבל עם כל הבעיות, אם חושבים על זה, מגיעים למסקנה שזה קריטריון סביר לגמרי, וקשה מאוד למצוא דרך אחרת להעריך את המספרים האלה בצורה מדוייקת.

OutgoingPassengerCarde

אה, כן. אני מניח שאפשר פשוט לשאול אנשים אם הם עוזבים על מנת להגר או לא, כמו שעושים בכמה מדינות אחרות. אבל זה מסבך את העניינים.

בכל אופן, אלה המספרים שיש מהלמ"ס. אבל דה מרקר לא מסתמכים רק על זה, והביאו גם את פרופ' דלה פרגולה, מומחה לדמוגרפיה והגירה מהמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. נהדר! אולי יש לו עוד נתונים לספק? אז כן, דלה-פרגולה מצליב גם נתונים מהלמ"ס הגרמני לגבי אזרחים ישראלים שחיים בברלין. אבל גם הנתון הזה לא לוקח בחשבון ישראלים עם אזרחות אירופאית או אחרת, שלא בהכרח רשומים בברלין כאזרחים ישראלים. דלה-פרגולה מציע גם לחכות לנתונים לגבי 2014 בשביל לראות אם יש משהו מאחורי "הקרב על המילקי". אז אני מניח שבסביבות 2016 יהיה קצת יותר מידע בעניין… [בעצם לא. תהליכי הגירה והוצאת ויזות תושבות לוקחים שנים. אם המחאה של היום תדרבן אנשים לפתוח תהליכי הגירה, זה לא יבוא לידי ביטוי לפני 2016-7, שהססטיסטיקות עליהן יתפרסמו רק אחרי 2018] דלה-פרגולה גם מדבר על הסיבות להגירה, ותולה אותן בעיקר במצב הכלכלי בישראל. אני לא יכול להתווכח עם זה, אבל קיוויתי לניתוח קצת יותר יסודי. בסדר, יש מגבלות למה שאפשר לכסות בכתבת עיתונות.

בכל אופן, ניסיתי לחפור עוד קצת בעצמי. בואו ניקח את ארה"ב וקנדה לדוגמה. לפי הכתבה בדה-מרקר, ארה"ב וקנדה הן היעדים הפופולריים ביותר כיעדי הגירה לישראלים. ארה"ב מפרסמת שנתוני הגירה, וגם עבור קנדה אפשר למצוא נתונים נכונים ל-2012 (הנתונים עבור 2013 חלקיים). נתחיל מלראות מה נתוני הלמ"ס בישראל מספרים לנו על ישראלים שעזבו את ישראל ליותר משנה בין 2003 ל-2012 – את הנתונים לקחתי מקובץ אקסל מאתר הלמ"ס ומההודעה הנ"ל לעיתונות. ככה זה נראה:

LeftIsrael

לפי הנתונים, מספר העוזבים במגמת ירידה משמעותית. למשל, אם ב-2003 מספר העוזבים היה 25.4 אלפים, אז ב-2012 מספר העוזבים היה נמוך ב-37% – 15.6 אלפי עוזבים. הכל דבש! הירידה זאת פיקציה! מעולם לא היה מצבנו טוב יותר!

ככה נראים הנתונים שמפרסמות ארה"ב וקנדה על מספר מקבלי ויזת תושבות קבועה שהיו לפני כן תושבי ישראל:

Immigratedזה כבר נראה קצת אחרת… ב-2012 ארה"ב קיבלה 4640 תושבים ישראלים לשעבר, שזה בערך 25% יותר מה-3686 שהגיעו ב-2003. לקנדה הגיעו 2183 ישראלים לשעבר ב-2012, שזה רק 7% פחות מה-2366 שהגיעו ב-2003. ומדובר כאן רק על ויזות תושבות קבועה, ככה שהנתונים לא לוקחים בחשבון ישראלים שהגיעו לארה"ב או קנדה עם תושבות זמנית או ויזת עבודה. הנתונים האלה פשוט לא מסתדרים לי עם מה שהלמ"ס מפרסם, ואני חושד שארה"ב וקנדה מקפידות קצת יותר על רישום תושבים נכנסים ממה שמדינת ישראל מקפידה על רישום תושבים יוצאים. בנוסף, אם מסתכלים על נתונים ההגירה הכלליים בארה"ב למשל, אפשר לראות שם ירידה כללית במספר מהגרי תושבות הקבע מכלל העולם (למעלה מ-1.1 מליון בשנה ב-2008-9 לעומת פחות ממליון ב-2013), אז יש אפשרות שלפחות חלק ממגמת הירידה במהגרים הישראלים לארה"ב קשור לזה, ולא רק למצב הכלכלי בישראל (וגם הלמ"ס מצביע על זה).

אז מה אפשר ללמוד מזה? קודם כל, שטלי ואני גמרנו לראות את The Killing, אחרת לא הייתי שורף על זה את השעה האחרונה. אבל חוץ מזה, אני יכול לחשוב על שלושה הסברים סבירים לנתונים למעלה:

  1. פספסתי פה משהו משמעותי. חוץ מלקחת כמה מספרים שמצאתי באתרי האינטרנט של הלמ"סים למיניהם, לא עשיתי פה עבודה רצינית מדי. אבל הנתונים שם אז אתם יכולים לבדוק בעצמכם ולתקן אותי.
  2. יכול להיות שהייתה ירידה משמעותית במספר המהגרים הישראלים ליעדים שהם לא ארה"ב וקנדה, שמסבירה את הפער בנתונים. שיטוט באתרי הלמ"ס של עוד מדינות יכול להבהיר אם זה המצב, אבל אני עוד מעט הולך לישון.
  3. ללמ"ס בישראל יש בעייה רצינית במתודולוגיית איסוף הנתונים שלו לגבי הגירה מישראל.

אם מישהו שהוא יותר משועמם ממני או שרוצה לעשות דוקטורט בסטטיסטיקה רוצה לקחת את זה כפרויקט [או לזרוק את זה על סטודנטים לתואר ראשון בסטטיסטיקה כפרוייקט!], אני אשמח לשמוע מה הוא (או היא) מצא. עד אז, אני אמשיך לנקוט בגישה סקפטית לגבי מה שהלמ"ס מספר לנו.

פורסם בקטגוריה אקטואליה | עם התגים , , | 5 תגובות