רשיון נהיגה באוסטרליה

היום היה לי שיעור נהיגה.Car

לא הסתבכתי עם הרשויות ולא איבדתי את הרשיון שלי, אני פשוט צריך להוציא רשיון נהיגה מקומי. למקבלי ויזת תושבות קצובה תקופה של שלושה חודשים מרגע ההגעה לאוסטרליה, שאחריה הרשיון הזר פג תוקף מבחינת האוסטרלים. זה בעצם אומר שאם לא מנצלים את חלון שלושת החודשים האלה, צריך להוציא רשיון מאפס, נהג חדש והכל. לא כיף.

לאנשים שמגיעים מ"ארצות מוכרות" התהליך לא מסובך. מציגים את הרשיון הקיים (עם תרגום, אם צריך), ומקבלים את הרשיון האוסטרלי. "ארצות מוכרות" כולל את ארה"ב, קנדה, ניו-זילנד, סינגפור ואירופה המערבית. ישראל לא מוכרת. פייר, עם איך שנוהגים בארץ, אני לא מאשים אותם. אז התהליך שצריך לעבור הוא קצת יותר ארוך, וכולל מבחן תיאוריה ומבחן נהיגה. ברוכים הבאים לטירונות.

מבחן התיאוריה לא מסובך. זה מבחן קצר שעושים במחשב, עם משהו כמו 50 שאלות אמריקאיות, שנבחרות מבנק של תשע מאות ומשהו שאלות שזמינות באתר של ה-RTA ("משרד התחבורה").  המבחן לא מאתגר במיוחד. למשל, שאלה טיפוסית היא מה לעשות כשמתקרבים למעבר חציה ויש שם הולך רגל. צריך לבחור אחת מבין האופציות: (1) להאט ולתת לו לעבור. (2) לקחת פרסה ולברוח. (3) ללחוץ על הגז, נראה אותך גבר. אני אשאיר את פתרון השאלה כתרגיל לקורא.

המבחן המעשי דומה לזה שעושים בארץ (או לפחות לזה שעשו כשהוצאתי רשיון), והאמת, עם כל שנות הנהיגה שמאחורי, זה מלחיץ כמעט כמו פעם. חריגה בקמ"ש אחד מעל המהירות המותרת או עצירה לא מדוייקת יכולים להביא לכשלון במקום, וזה אומר בעצם לאבד את הרשיון לפחות לשבוע או שבועיים, עד שאפשר לקחת מבחן נוסף.

באופן כללי, נהג שמגיע מישראל לאוסטרליה, צריך לזכור בעיקר ארבע דברים:

  1. נוהגים פה בצד שמאל של הכביש.
  2. החנייה היא תמיד בכיוון התנועה.
  3. אוכפים פה את חוקי התנועה.
  4. וינקרים – צד ימין, וישרים – צד שמאל.

 

החלק הקשה ביותר הוא, כמובן, האחרון. אם תשכחו לרגע שצד שמאל הוא הצד הנכון (אם לצטט מהסרט המופתי "גופי באולימפיאדה": "the left side is the right side, and the right side is the wrong side"), הנהגים המבוהלים שמולכם ימהרו להזכיר לכם. אבל אתם תמשיכו לנקות את השמשה של האוטו בכל פנייה הרבה אחרי שתסתגלו לצד שמאל.

 

אני רוצה להתעכב לרגע על הנקודה השלישית, נקודה לא טריויאלית לישראלים. אני זוכר שקראתי פעם על מצלמות תנועה שהתקינו בכביש גהה צפון. בפיילוט שהריצו, כשכיילו את המצלמות ל-110 קמ"ש (בכביש של 90), כמות הדו"חות שהופקה הייתה בלתי נשלטת. כשישראלי ממוצע רואה הגבלת מהירות של 50 קמ"ש, הוא מתרגם את זה להמלצה ליסוע במהירות של 50 קמ"ש פלוס מינוס 20. לעומת זאת, כשתמרור תנועה אוסטרלי מראה 50 קמ"ש, הוא מתכוון ל-50 קמ"ש. נסעת 55? אם יש שוטר בסביבה, יש סיכוי לא רע שתקבל דו"ח. קשוח מדי? אולי. אבל זה עובד. אנשים נוסעים פה לפי החוק. איזה קטע.

 

אז בינתיים אני ממשיך להתאמן בעצירה ב"ארבע גלגלים", בלהסתכל במראות עשר פעם לפני מעבר נתיב וכו', ויכול להרגיש עוד פעם כמו בן 17.

 

 

 

 

מודעות פרסומת

אודות arikf

(Work in progress...)
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על רשיון נהיגה באוסטרליה

  1. פינגבאק: גלישת גלים, רוגבי ועוד דברים אוסטרלים | עוברים לאוסטרליה

  2. פינגבאק: גוטייה זמר אוסטרלי, קימברה זמרת ניו-זילנדית | עוברים לאוסטרליה

  3. פינגבאק: אזרחות | עוברים לאוסטרליה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s