האיום הקיומי

"כאשר הדבורים ייכחדו מעל פני כדור הארץ, ייכחדו בני האדם כארבע שנים לאחר מכן."

מיוחס (כנראה בשגגה) לאלברט איינשטיין

בזמן האחרון נחשפתי לכל מיני נתונים מדכאים.

רועי צזנה, שיש לו בלוג מצויין, פרסם לאחרונה פוסט על עתיד המדינה והבעייה הדמוגרפית. אני מדבר על מדינת ישראל, לא אוסטרליה. התמונה שהוא מצייר עגומה. מערכת החינוך בשפל ("עם הספר" מוביל את הטבלאות של OECD מהסוף), חלקם היחסי של המגזרים החרדי והערבי הולך וגדל, ובינתיים אין סימנים לשינוי. הנטייה הטבעית שלי מול נתונים כאלה היא תגובה בסגנון "יהיה בסדר". הרי המצב הזה לא יכול להימשך, ובשלב מסויים הממשלה וראשי המגזרים ימצאו את עצמם במצב שיכפה עליהם לשלב את המגזרים האלה באופן מלא בחיי המדינה, פשוט אין אפשרות אחרת. אבל רועי מביא דוגמה מאירת עיניים על כמה מהר ההתדרדות יכולה לקרות ועד כמה קיצוני יכול להיות השינוי במצב: תראו את אפגניסטן של היום לעומת אפגניסטן של לפני 60 שנה. איך ייראה העתיד של ישראל ב-2072, אם בכלל?

בפוסט אחר, רועי מצביע על בריחת המוחות. מעניין לקרוא על מגמות כאלה כשאתה חלק מהסטטיסטיקה. אבל לא ברור לי אם אני והחברים של רועי הם מקרים אנקדוטליים, או חלק ממגמה כללית. הנתון הכי רלוונטי שמצאתי באינטרנט הוא טבלה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שהייה של ישראלים בחו"ל למעלה משנה נכון ל-2009, והיא דווקא מצביעה שמאזן היוצאים והיורדים "משתפר". זאת אומרת, באופן עקבי תמיד יוצאים יותר ממה שחוזרים, אבל נראה שהפער הצטמצם קצת לקראת 2009. אין נתונים לגבי מה קרה אחר-כך. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מפרסמת נתונים על יורדים באתר שלה, למרות שב-FAQ הם מודים שנתונים כאלה קיימים, ומציעים לפנות אליהם במייל. בכל אופן, פוסט אחר, של אורי כץ, מתאר חבורה של ישראלים (לשעבר) בסידני ב-2032 שמדברים על מלחמת האזרחים הישראלית. אלה עשויים להיות אנחנו.

אבל זה לא הכל.

הפודקאסט Common Sense של דן קרלין, שכבר כתבתי עליו בעבר, הוקדש גם הוא השבוע לאיום קיומי, אבל מסוג אחר. לא הקיום של מדינה כזאת או אחרת, אלא הקיום של המין האנושי. זה לא משהו שאנחנו נוהגים לחשוב עליו בדרך-כלל. דן קרלין מדבר בעיקר על העבודה של ניק בוסטרום, פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת אוקספורד. עוד ב-2002, בוסטרום פירסם מאמר בנושא. המין האנושי הולך ומפתח טכנולוגיות עם פוטנציאל הולך וגובר להביא להכחדה המונית. נשק גרעיני היה ההתחלה, והתפתחויות בהנדסה גנטית, ננוטכנולוגיה ומיחשוב מסמנות את האתגרים העתידיים. אנשים, והמין האנושי בכלל, רגילים לחשוב בקווים של ניסוי וטעייה. אם משהו משתבש, אפשר לתקן ולנסות שוב. אבל בטכנולוגיות שעל הפרק לא בטוח שיש מקום לטעויות, פסילה אחת ואתה בחוץ. מה הסיכוי שמשהו כזה יקרה? בוסטרום אומר שכל הערכה של פחות מ-20% תהיה מוטעית.

אני לא יודע עד כמה ההערכות של בוסטרום מדוייקות או מופרכות. בחלק מהטיעונים שלו, כמו האפשרות שכולנו חלק מסימולציית מחשב, נראה לי שהוא נסחף קצת. אבל, כמו שדן קרלין ציין, סביר להניח שאם סוף האנושות יגיע, זה לא יהיה בהכרח בבום גדול כמו בסרטים, אלא משהו הרבה יותר משעמם. אולי זה יתחיל בהיכחדות הדבורים – כמו התופעה שמאז 2006, למעלה מ-30% מהדבורים בכוורות המסחריות מתות מדי שנה, ועדיין לא ברור כל-כך למה. אחת הסברות מדברת על השפעת חומרי הדברה, אבל עוד לא יודעים איך להפסיק את התהליך. המין האנושי מפתח כל הזמן טכנולוגיות במטרה לשפר את החיים, אבל אנחנו לא באמת מבינים מה ההשלכות של המעשים שלנו.

מה הנקודה של קרלין? מעבר לעניינים הבוערים שעל סדר היום, שמתרכזים בעיקר בעכשיו ובשוטף, הדיון הציבורי צריך לקחת גם נקודת מבט רחבה יותר על מה חשוב ומה לא חשוב בסדר היום הציבורי. ואני חושב שזה נכון גם ברמה הלאומית של מדינת ישראל. וכשאני רואה, בימים כמו היום, שהכתבה הראשית ב-ynet מדברת על חוק טל ושוויון בנטל, זה נותן לי קצת תקווה.

עדכון 30.4: סתם מתוך סקרנות, שלחתי מייל ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הם שלחו לי בחזרה שני לינקים להודעות לעיתונות. שתיהן מתייחסות לאותם נתונים שמגיעים עד 2009, שלפיהם העניינים במגמת שיפור. כל הכבוד להם על התשובה המהירה. לא טרחתי להציק להם לגבי מידע מעודכן יותר, גם כי אני לא עד כדי כך משועמם, וגם בגלל שלא נעים לי לבזבז את כספי משלם המיסים הישראלי, במיוחד עכשיו שאני משלם מיסים למדינה אחרת.

מודעות פרסומת

אודות arikf

(Work in progress...)
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על האיום הקיומי

  1. פינגבאק: למה עברנו לאוסטרליה? | עוברים לאוסטרליה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s