יום אוסטרליה

בשבוע שעבר, ב-26 בינואר, חגגנו את יום אוסטרליה, שזה כמו יום העצמאות רק בלי המלחמה.

כל העניין הזה של יום אוסטרליה התחיל מתישהו בימים הראשונים של המושבה הבריטית באוסטרליה. ב-26 בינואר 1788, "הצי הראשון" הבריטי בראשותו של קפטן ארתור פיליפ עגן במפרץ סידני, במטרה להקים את מושבת העונשין הראשונה (ההקמה הרשמית של המושבה הייתה ב-7 בפברואר). התיעוד הראשון של החגיגות לציון יום הנחיתה מגיע מעשרים שנה אחר-כך, ב-1808: "בוא נרים איזה כוסית לכבוד רב-סרן ג'ורג ג'ונסטון, ואולי גם נשתה משהו," אמרו המהגרים החדשים אחד לשני. ג'ורג' ג'ונסטון היה הקצין הראשון שירד לחוף ב-1788, למרות שטכנית ג'יימס רוז, האסיר שנשא אותו על גבו, כנראה דרך על החוף קודם. יום אחר-כך, אותו ג'ורג' ג'ונסטון עמד בראש הפיכה צבאית ("מרד הרום") והפיל את מושל המושבה, אבל זה כבר סיפור אחר. ב-1818 החגיגות הפכו לרשמיות עם ציון 30 שנה למושבה, וב-1837 נערכה לראשונה תחרות שיט (רגטה) במפרץ סידני, במה שכבר הפך מאז למסורת. רוב הזמן 26 בינואר נחגג ב-New South Wales, בעוד לשאר המושבות היו ימי חג משלהן. אבל בהדרגה גם המושבות האחרות אימצו את התאריך, מ-1935 כל מדינות אוסטרליה מציינות את היום, ומ-1994 היום נחגג כיום אוסטרליה בכל רחבי היבשת (כולל הטריטוריות). הוא מוגדר כיום חופש, עם המון אירועים ברחבי אוסטרליה לחגוג את היום, כולל תחרויות ספורט, מופעי מוסיקה, והרבה ברביקיו וים. זה ככל הנראה החג הכי נחגג באוסטרליה (במובן שהכי הרבה אנשים עושים משהו מיוחד בשביל לציין את היום, כמו להשתתף באחד האירועים הציבוריים, או לארגן משהו עם משפחה/חברים). זה גם היום המרכזי והמועדף לטקסי הענקת אזרחות.

כדאי אולי גם לציין שלא כולם רואים את היום הזה באור חיובי. עבור האבוריג'ינים זה כנראה לא פשוט לחגוג את היום שמציין את תחילת הסוף של התרבות האבוריג'ינית, ויש כאלה המציינים אותו בהפגנות "יום הפלישה".

השנה יום אוסטרליה נפל על יום שבת, אבל האוסטרלים לא נכנעים לגחמות לוח השנה כשזה מגיע לימי החופש שלהם – כשיום אוסטרליה נופל בסוף השבוע (שבת או ראשון), פשוט מגדירים את יום שני בתור יום החופש ועושים סוף שבוע ארוך.

מזג האוויר ביום שבת היה מצויין, ועשינו את הדרך לעיר ברכבת. אני חושב שבשביל הילדים הנסיעה ברכבת הייתה חוויה לא פחות מכל דבר אחר שעשינו באותו יום.

Harbour bridge

תצפית לנמל סידני מתחנת הרכבת Circular Quay

התחלנו את היום בבית האופרה, עם הצגת הילדים "חתול תעלול". ההצגה הופקה במקור על-ידי תיאטרון הילדים הבריטי (.Children's Theatre Co), והיא מעולה (הנה הצצה אל מאחורי הקלעים משולבת בקטעים קצרצרים מתוך ההצגה).

חתול תעלול (או "חתול מעלול" כמו שאורי מתעקש) בבית האופרה

משם התחלנו מסע מפרך אל עבר הייד פארק, שהיה אחד ממוקדי האירועים לילדים.

אנטרדת אנזאק, בדרך להייד פארק

אנדרטת אנזאק, בדרך להייד פארק. "ממוזג בפנים" היה הפיץ' של השומר בכניסה לעוברים ושבים

למרות שהיו בהייד פארק הרבה פעילויות לילדים, נתקענו בשאר היום בעיקר מול הבמה – תקציב ההתרוצצויות שלנו אזל בבוקר, ונראה שהיה שם מספיק בשביל להעסיק את הילדים. ההופעות על הבמה סבבו בעיקר סביב דמויות מוכרות מ-ABC4Kids, ערוץ הטלוויזיה הממלכתי לילדים ("הטלוויזיה החינוכית" בעברית). המנחה של האירוע היה קריין הרצף של הערוץ, גיגל מתכנית הטלוויזיה "גיגל והוט". תחשבו על עודד "קיץ על החוף" מנשה לילדים.

גיגל מנחה את היום

גיגל מנחה את האירוע. אחד הילדים כנראה הצליח לשים יד על העדשה של המצלמה, אני די בטוח שהעצים לא היו מרוחים ביום של ההופעה.

אני עדיין מופתע מאיך שאירועים בסדר גודל כזה מאורגנים כאן. למרות שהיה די עמוס, סך הכל העניינים היו רגועים, לא היה צריך להידחף בשום מקום, והייתה אווירה כיפית. הדוכנים של האוכל קצת התקשו לעמוד בלחץ בשעות השיא, והיה צריך לחכות בתור למעלה מחצי שעה, אבל זה תור אוסטרלי ורגוע.

התור לאוכל

התור לאוכל. יש גם בירה.

באגף השירותים הייתה היערכות קצת יותר טובה. אחד הדברים ששמתי לב בביקור האחרון בישראל ושלא שמתי לב אליהם כל-כך לפני-כן הוא שבהרבה גנים ציבוריים וגינות משחקים בישראל אין שירותים. כשמסתובבים עם ילדים קטנים שלא יכולים להתאפק יותר מדי זמן, שירותים זמינים ובלי תור זה עניין משמעותי, ובדרך-כלל שמים לב כאן לעניין הזה.

יופי של ארגון

יופי של ארגון

החלק המרכזי ושיא היום היה המופע של הוויגלס. טלי כתבה בעבר על הוויגלס, אבל הנה התקציר: באוסטרליה זה כמו הביטלס, אבל לילדים. הם רצים פה כבר 20 שנה, ודור שלם של אוסטרלים גדל עליהם. הם מספיק גדולים וחשובים כאן בשביל להצדיק תערוכה במוזיאון ה-Powerhouse. וההופעה שלהם ביום אוסטרליה לא הייתה עוד סתם הופעה: זאת ההייתה ההופעה הראשונה בסידני של מה שהוא בעצם "וויגלס – הדור הבא" (או וויגלס 2.0), אחרי ששלושה מתוך ארבעת הוויגלס הוחלפו בצוות צעיר יותר. ההחלפה תפסה לא מעט תשומת לב תקשורתית לפני כמה חודשים, כולל גל של כתבות התרפקות "איך גדלנו על הוויגלס" בכל העיתונים. אני לא מאשים את הוויגלס שפרשו. קודם כל, יש משהו קצת קריפי בלראות אנשים בגיל סבא משחקים עם ילדים שהם לא הנכדים שלהם. חוץ מזה, אחרי שראיתי אותם מקפצים בשמש הקופחת באמצע היום במשך יותר משעה, אני יכול להבין את השאיפה של חלקם להשאיר את הפרק הזה בחיים שלהם מאחוריהם.

המופע המרכזי

המופע המרכזי – הוויגלס

ג'ף בהופעת אורח

ג'ף מהויגלס ה"מקוריים" בהופעת אורח על לבוש אזרחי, נותן את קטע ה-wake up Jeff הידוע שלו

בקיצור, היה כיף.

IMG_4786-001

מנסים להיטמע בקהל

מודעות פרסומת

אודות arikf

(Work in progress...)
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על יום אוסטרליה

  1. עדיין בישראל! הגיב:

    כמו תמיד, אחלה של סיקור.
    תודה!

  2. אייל הגיב:

    נראה ממש כייף, אולי אנחנו צריכים לארגן לעצמנו סופ"ש תרבות בסידני מתישהו.

  3. פינגבאק: יום אוסטרליה, טייק 3 | עוברים לאוסטרליה

  4. לברדור מעורב הגיב:

    אני מוצא את הבלוג שלך מסמך אנתרופולוגי מרתק מאין כמוהו…

  5. פינגבאק: הגולשות | MyTrueColors גלית לוינסקי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s